פסק-דין בתיק ע"ו 31822-03-13

1.         המערער יליד 1981. בחודש מרץ 2002 במהלך פעילות היה מעורב בתאונת דרכים ונחבל באפו. בוצעה תפירה בחדר מיון. בית משפט השלום בשבתו כועדת ערעור קיבל בפסק דין מיום 2.10.08 את הערעור והכיר במערער כנכה לעניין "הפרעה בנשימה באף" ולעניין זה בלבד (לא התקבלה טענה לעניין הפרעה בחוש הריח והטעם ,פגם אסטתי חיצוני או חשד לשבר בעצמות האף).

2.         מאז שנת 2004 ואילך עבר המערער ועדות רבות אשר הסכימו להכיר (בנוסף לצלקת) בהפרעה קלה עד בינונית בנשימה אפית לפי סעיף 69(ב)1 בדרגה של 1%.

            זוהי פניה נוספת של המערער לערכאת בית המשפט המחוזי באותו עניין, ואתאר בתמצית את השתלשלות כינוסה של הועדה הרפואית העליונה האחרונה שעל אף קיום מספר ישיבות מדובר ברצף אחד ,ואשר החלטתה האחרונה היא מושא ערעור זה.

3.         ועדה עליונה, ישיבה מיום 7.6.10 - בפני הועדה הובאה בדיקת רינומנומטריה שביצע המערער ביוזמתו בבית החולים וולפסון משנת 2007 שעל פי ממצאיה קיימת הפרעה בינונית בצד שמאל והפרעה קשה בצד ימין. (ממצאי בדיקה זו דומים לבדיקה משנת 2004 שביצע המערער מיוזמתו,  גם היא בבית החולים "וולפסון").  עוד עמדה בפני הועדה בדיקה רינומנומטרית מבית החולים "הדסה" לפיה אין הפרעה למעבר האוויר על אף שקיימת קיימת סטיה משמעותית של מחיצת האף. בפני הועדה עמדו גם חוות הדעת של ד"ר ציק, מומחה מטעם המערער מיום 03.05.07 וההשלמות לה,  וכן חוות דעת של ד"ר נכטיגל מיום 14.10.07 מטעם קצין התגמולים וההשלמות לה.

            הועדה שמעה את  טיעוני ב"כ המערער ואת בקשתה לקבוע לו נכות בדרגה של 20% לפי סעיף 69(א)2 המתייחס לשינויים בצורה ניכרת בצורה החיצונית של האף עם הפרעות בנשימה. הועדה ציינה:  "כל הזמן שהנבדק ישב בחדר שבו התקיימה הועדה (לפחות 20 דקות) הוא ישב עם פה סגור ונשם דרך האף בחופשיות ללא כל סימני מצוקה נשימתית".

            הועדה היתה ערה לכך שהמערער סובל מסטייה של מחיצת האף אשר פונה לימין וגורמת להפרעה בנשימה אפית בצד ימין, אך ציינה שאין חסימת אף מוחלטת חד צדדית ולא קיימת הפרעה ניכרת בנשימה. עוד נרשם כי הפרעה , אם יש , בוודאי לא נגרמה על ידי שינויים בצורה ניכרת של האף החיצוני. לגבי בדיקות הרינומנומטריה  ציינה הועדה: "בדיקות אלה אינן עקביות ומושפעות הן מטמפרטורה חיצונית, מלחות אוויר וממצבו של הנבדק ולכן תוצאותיהן יכולות להשתנות מבדיקה לבדיקה. על כן הועדה בדעה שלא מדובר כאן בשינוי ניכר של צורת האף החיצונית ולא בהפרעה ניכרת בנשימה". 

            מאחר והועדה לא נתנה התייחסה מפורשת לחוות הדעת של ד"ר ציק מיום 3.5.07, חזרה והתכנסה ביום 18.10.10 וכתבה: "הועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר דניאל ציק מיום 3.5.07. הועדה חולקת על חוות דעתו שכן ממצאי הבדיקה של ד"ר ציק שונים מאלה שבבדיקתו של פרופ' גולץ מיום 26.1.09 וגם הועדה עצמה לא ראתה את הפגמים באפו של התובע אותם ציין ד"ר ציק".

            מאחר והועדה הסתמכה על בדיקה קלינית של פרופ' גולץ מיום 19.1.09 אשר מצא מעבר אוויר חופשי ותקין בשני צידי האף, ואשר לימים פסל את עצמו מלשבת בתיק, הסכימו הצדדים להחזיר את התיק לועדה רפואית עליונה בנוסח הבא : " יוחזר התיק לועדה רפואית עליונה לצורך בדיקה קלינית של המערער שלא על ידי פרופ' גולץ. לאחר בדיקה זו תתייחס הועדה הרפואית העליונה למצב נכותו של המערער ותנמק החלטתה". הסכמתם קבלה תוקף של פסק דין ביום 10.4.11

4.         ועדה עליונה, ישיבה מיום 26.11.12 -  בעקבות הסכמת הצדדים כי ימונה מומחה אחר, הועדה הרפואית העליונה מינתה את ד"ר דנינו לבדוק את המערער והוא בדק אותו ביום 28.10.12. הועדה כונסה ביום 26.11.12.  בפני הועדה הופיעה ב"כ המערער אשר מסרה בדיקה בסיב אופטי שנערכה באיכילוב ביום 11.9.11  וכן לדברי באת הכוח הנוכחית נמסרה גם בדיקה רינומנומטרית מבית החולים הגליל המערבי מיום 5.5.11 שפוענחה על ידי ד"ר סעב ביום 11.5.11 . הבדיקה באיכילוב לא התייחסה לבדיקת הפרעת נשימה אלא לבדיקה פנימית של תוך האף. צוין כי הסטייה של המחיצה היא לכיוונים שונים. נרשם בסופה : "יש צורך לתקן את המחיצה ואולי גם לגעת בקונכיות כדי לאפשר נשימה תקינה". בפענוח של ד"ר סעב בבדיקת הרינומנוטריה  נרשם כי "הזרימה בצד שמאל תקינה ואילו בצד ימין , זרימה מופחתת בצורה קשה" .

             ד"ר דנינו בדק את המערער ביום 28.10.12 ורשם : "האף ישר יחסית, עם סטיה מינימאלית , קלה חיצונית , ברינוסקופיה סטיה קדמית של מחיצה לימין וסטיה תחתונה לשמאל נוגעת לקונכיה התחתונה.....בבדיקה עם סיב אופטי מעבר לשתי הסטיות של המחיצה אין הפרעה למעבר אוויר. מעבר אוויר די טוב, מופחת מעט משמאל".

            בקטע הדיון ציינה הועדה כי מהבדיקה נובע "שבוודאי שלא מדובר בסטיה ניכרת של האף החיצוני עם הפרעה בנשימה ובוודאי גם לא בחסימת הנשימה כתוצאה מעיוותים בתוך האף. בסה"כ ההפרעה בנשימה קלה וככל היותר בינונית ולכן אין מקום לשינוי באחוזי הנכות". עוד ציינה הועדה כי לחוות הדעת של ד"ר ציק התייחסה בישיבתה הקודמת.

5.          טענות המערער

5.1        המערער טוען כי החלטת הועדה איננה מנומקת מכיוון שלא התייחסה לתוצאות בדיקות הרינומנומטריה מבית החולים וולפסון (מיום 12.9.04, 19.4.07 ומבית חולים גליל מערבי מיום 5.5.11). נטען כי אלו בדיקות אובייקטיביות והועדה לא נימקה מדוע היא דוחה את תוצאותיהן.

5.2        עוד נטען כי הועדה לא התייחסה לחוות הדעת של ד"ר ציק ואין די בהפניה לועדה הקודמת.

5.3        נטען שד"ר דנינו לא ערך למערער בדיקה רינומנומטרית למרות שזאת הבדיקה הרלוונטית שצריכה להתבצע.

5.4        המערער מבקש לקבוע לו דרגת נכות של 20% לפי מבחן 69(א)2 שעניינו הפרעה בנשימה עקב שינויים ניכרים בצורה החיצונית של האף.

5.5        המערער מבקש להחזיר את הדיון להרכב בתל-אביב, שכן דעת הועדה ננעלה.

6.         נקודת המוצא לדיון היא תחומי ההכרה בנכותו של המערער. ההכרה של קצין התגמולים כפי שמצאה ביטוי בפסק הדין של ועדת הערעור שליד בית המשפט השלום הינה בהפרעה בנשימה באף. ד"ר ציק בחוות דעתו שהוגשה אז לבית המשפט ביקש להכיר גם במראה האף החיצוני כנכות בטענו כי קיימת סטיה של ציר פירמידת האף וכן הרחבה ועיבוי של אזור גשר האף, אלא שנכות זו לא הוכרה. לא הוכרה נכות כלשהיא בגין פגם אסתטי חיצוני באף ולא התקבלה הטענה לחשד לשבר כלשהוא בעצמות האף (נכות גין צלקת הינה ראש פרק נפרד בחוות הדעת של ד"ר ציק, בנפרד ממראה האף החיצוני). לפיכך הנכות שנקבעה בגין הפרעה קלה עד בינונית בנשימה האפית היא לפי סעיף 69(ב)1.

להלן נוסח הסעיפים :